הפחד מוליך אותנו שולל / מאת: אלימור הניג, דר’ פיר

mamarim-15הפחד מחרטט אותנו.

כן כן, הפחד יודע להגיד לנו את הדברים הכי הגיוניים, כביכול. הוא יודע להתלבש על כל הנקודות הרגישות שלנו, ופשוט מבלבל לנו את המוח.
אבל אם רק נבין שזו מניפולציה, ואם רק ניקח רגע נשימה עמוקה, ניזכר שבעצם מתחת לדברים ההגיוניים הללו, מסתתרת אשליה.

חשוב להבין מה גורם ומייצר את הפחד בתוכנו, מה מאפשר לו את המקום לבוא ולומר את דבריו.
שם טמון שורש העניין, ורק אז, אפשר לטפל בו, לנקות ולשחרר.

והנה, יש לי אפילו הצעה קצת מתריסה,
ומה אם תסתכלו על הפחדים שלכם כ… ברכה?!

“ברכה?!” אני שומעת אתכם, “איך ברכה?! אנחנו כל כך סובלים מזה”
אתם אומרים. ואתם צודקים.

אלא שהסבל הוא תוצאה של ההתנגדות לפחדים, לחוסר המוכנות “להקשיב” להם.
הפחד הוא שליח שבא עם הודעה חשובה. אם תתעלמו ממנו, אם תגרשו אותו, הוא יבוא מכיוון אחר.
אם לא מהדלת, אז מהחלון, אם לא מהחלון, הוא יתגנב דרך הארובה (טוב, זה מתאים יותר לימים של פעם, אבל תסמכו עליו, הוא כבר ימצא לעצמו את הדרך, הפחד.)

לעומת זאת, אם תזמינו אותו להיכנס, תציעו לו כוס קפה, שבו איתו, בהתרגשות, לשיחה (כן, בהתרגשות, אתם עומדים לקבל מידע חשוב על עצמכם) ותקבלו את המסר החשוב לכם כל כך, הוא ישמח לסיים את תפקידו – וללכת לדרכו.
(יש לכם מושג כמה זמן הוא התעכב אצלכם? גם הוא שמח להמשיך בדרכו.)
לחלק מהאנשים, במרום גילם (ואני מדברת על גילנו שלנו), כבר עומדת מחוץ לדלת קבוצה ממורמרת אך מסורה של שליחים.
הם לא ילכו לשום מקום לפני שיעבירו אליכם את המסר, ניחא הייתם מציעים להם לאכול משהו בכל ההמתנה הזו, אבל…
אז כן. שווה להתחיל לפגוש אותם, את הפחדים. בצורה נעימה ומבוקרת. ממקום רגוע ובטוח. להודות על המידע המעצים, ולברך כל אחד ואחד מהם, בדרכם החוצה.

לשחרר אותם לדרכם מאפשר חווית שקט ובטחון נפשי.

מאמרים נוספים



שינוי גודל גופנים