מי ליהוה אליי!

התנ”ך בראי המטא פסיכולוגיה

מאת: ענת שניידר
בוגרת מרחב מנהיגות – מחזור י”ד

אני לא אשכח את הפעם הראשונה בה נתקלתי בקריאתה של פריידי, מייסדת שיטת “המטא פסיכולוגיה”, קריאה שעוררה בי התנגדויות ופחדים רבים. “מי לה’ – אלי”! היא כתבה קבל עם ופייסבוק.
בשביל להשקיט את המקום המתנגד הייתי צריכה למצוא לשיטה סימוכין מעולם הרוח שממלא ומניע את חיי. עולם המקרא, עולם התנך. העולם המדהים הזה ממנו אני לוקחת השראה על בסיס יומיומי לחיי.
החלטתי לקחת את האתגר בשתי ידיים ויצאתי לדרך ..לפני כן אקדים ואומר מספר מילים על המטא פסיכולוגיה: מטא = מעבר, היכולת לבחון את המתרחש ממקום אחר, מלמעלה. מטא פסיכולגיה הינה הפסיכולוגיה של התודעה, והיא משקפת את הדרך בה הלא מודע מנהל את חיינו, דפוסים הנמצאים בתת המודע , דפוסים איתם נולדנו וגדלנו, דפוסים עמוקים המנהלים כל סיטואציה בחיינו מבלי שנהיה ערים לכך…
עבודה תודעתית עמוקה מובילה להכרות עם הדפוסים , ומשם בחירה אילו מהם משרתים אותנו ועל אילו מהם אפשר לוותר.
כפי שכתבתי בהתחלה, בשביל להאמין שאכן שיטה זו עובדת ויעילה הייתי חייבת למצוא לה מקבילה בתנ״ך. במחקר שלי מצאתי שיש אינספור מקבילות בתנ״ך, אך סיפור אחד תפס אותי יותר מהכל והנה הוא לפניכם.

״מי ליהוה אליי״! – קריאה הזו נאמרה על ידי משה רבינו בירידתו מהר סיני עם לוחות הברית.
מה שמעניין בקריאה הזו, מעבר להיותה מרשימה, זה דווקא מי שנענה לה… הלווים, בני שבט לוי, היו אלה שנענו לה.

שבט לוי הינם שבט שמקורו בלוי, בנו של יעקב. למעשה כל שבטי ישראל קרואים על שמות בניו של יעקב, ושם מתחיל הסיפור. בספר בראשית, עוד בנישואים בין יעקב ללאה במרמה ושלא ברצון. יעקב הרי רצה להתחתן עם רחל, האחות היפה של לאה, בעוד גם עליו וגם על לאה נכפו הנישואים… על אף המרמה והתחושה הקשה הם לא מוותרים על מצוות פרו ורבו ולאה מתחילה ללדת. כל בן שנולד מעורר אצלה תקווה שעכשיו יאהב אותה בעלה. כל שם שנתנה לאה לבנה התינוק, משקף את מצבה הנפשי באותה עת. לבן הבכור לאה קוראת ראובן ואומרת “כי ראה יהוה בעניי” – לאה מרגישה ענייה. חז”ל אומרים “עני משול למת”, קבצן בלתי נראה, בדיוק כמו תחושתה של לאה, שקופה ודחויה.

ועם הרטט הזה של שקוף ודחוי, גדל ראובן , וזה מה שנחרט עמוק, עמוק בתת המודע שלו.

ולמרות הרגש הקשה לאה נכנסת שוב להריון, ומי נולד ? שמעון. ולאה אומרת “כי שמע יהוה כי שנואה אנוכי”! לאה עולה מדרגה, עכשיו היא היא כבר שנואה. שנואה זה כבר רגש, מישהו רואה אותה ומפעיל רגש כלפיה. אמנם לא רגש אידאלי – ובכל זאת קפיצת מדרגה משקופה…

ועם הרגש הקשה הזה של אם שנואה גדל שמעון. והרגש הזה של שנאה קשה, נחרט עמוק מאד במח הזוחלים שלו.

החיים ממשיכים , ומה קורה? האישה השנואה נכנסת שוב להריון. והפעם נולד לוי. ומה אומרת לאה? “אולי הפעם ילווה אישי אליי”? איזו התמרה! איזו קפיצה ברגשות! לאה נמלאת תקווה. אולי??? יש כאן הרבה סימני שאלה, תקווה שמגיעה עם ספק גדול. של כן ושל לא. וכך גדל לו לוי. כן ולא – זהו הרטט שנחרט בתודעתו.

ונחזור ללאה כי היא שוב בהריון ושוב לידה. הפעם נולד לו יהודה! “הפעם אודה את יהוה”. איזו קפיצה עצומה. מאישה שקופה שעוברת גלגולים (גם בחדר המיטות) לאה פותחת את פיה ומודה לאלוהים בפה ובלב מלאים. ויהודה גדל עם אם מלאת הודיה. וזה מה שמטמע לו בתת המודע.

ומה עכשיו? עוד הריון? עוד לידה? אז זהו , שלא!

לאה נעצרת מהריונות. אין לה כבר מה להוכיח, היא נמצאת במקום טוב, רגשותיה קלים , היא מרגישה שלמה. ולוקחת הפסקה…

ומה קורה לבנים?

ראובן עושה את כל הטעויות האפשריות. הוא שוכב עם פילגש אביו, הוא נעלם (מי אמר שקוף?) כאשר צריך להציל את יוסף מידי אחיו הזוממים.

שמעון ולוי מתחברים יחד והופכים להיות האלימים של המשפחה, מלאי שנאה ממש כמו הרטט שאיתו גדל שמעון. סיפור דינה והטבח הנורא שבוצע באנשי שכם, נעשה על ידי השניים האלה. הם אלה המבקשים להרוג את יוסף אחיהם. כאשר כל האחים יורדים למצרים ויוסף מזהה אותם, הוא מיד לוקח את שמעון ומכניס אותו לכלא, הוא יודע בדיוק עם מי יש לו עסק…

ויהודה – בסופו של דבר יהודה עושה את הבחירות הנכונות בחייו, הוא מציל את יוסף ממות וממיר את זה למכירה. ליהודה יש את החוסן הנפשי להוביל והוא מניע לא מעט את הסיפור התנכ”י.

מגיע רגע נוסף – רגע בו יעקב עומד למות והוא אוסף את כל בניו “לברך אותם” בברכות גורליות , שמתגלות כנבואות שישפיעו על גורלם ועל גורל העם היהודי בהמשך.
לראובן הוא מזכיר את מעלליו, הוא לא שוכח לו שהוא שכב עם אחת מנשותיו.. בעצם ראובן מאבד את הבכורה. והשבט נשאר שקוף.
שמעון ולוי – הוא בכלל לא רואה אותם נפרדים וגם בברכות מצמיד אותם יחד, מזכיר להם את האלימות הבלתי נשכחת שלהם ואומר להם שהם יפוזרו בעם ישראל ,לא יישאר זכר לשבטם.

ממש קללה. קללה שהייתה שולחת כל אחד מאתנו אל ספת הפסיכולוג לכמה שנים לפחות.

יהודה מקבל את הבכורה על אף היותו הרביעי במספר (!)ומזרעו ייצאו מלכים ומשיח בן דוד.

קפיצה בזמן… לרגע מכונן ומשמעותי בחיי עם ישראל.
העם נמצא במדבר , ומשה עולה להר סיני, לתקשר עם אלוהים. הוא נמצא שם 40 יום. ככל שהזמן עובר העם מאבד אמונה שמשה יחזור ומחליט לברוא אל חדש. עגל מזהב. כאשר משה יורד מהר סיני עם לוחות הברית ורואה את העם רוקד ומפזז סביב עגל הזהב ליבו נשבר ובשברונו הוא שובר את לוחות הברית, ויוצא בקריאה גדולה, ממש בזעקה: ״מי ליהוה אליי״

ומי מצטרף אליו? שבט לוי.

השבט שקולל, ברגע של אמת עושה בחירה נכונה וקופץ, קפיצה קוואנטית עצומה במסה קריטית! אל מול כל העם,שבט לוי עושה התמרה, טרנספורמציה, והופך את הקללה לברכה.

שבט לוי שבט של ספקנים היושבים על הגדר, רגע לא ורגע כן, הופכים להיות עובדים בקודש! הופכים להיות גשר בין העם לאלוהים.

שבט לוי, למעשה זיהה את הדפוס שמעכב אותו בחיים והחליט על שינוי מהותי.

לסיכום: דפוסי התנהגות איתם אנו נולדים הופכים להיות מנהלים ושליטים בחיינו.

לאה שהגיעה עם דפוס כל כך קשה של דחויה ושקופה ושנואה , מזהה מה מעכב אותה ומתמירה.
ראובן לא זיהה את דפוס השקוף והדחוי , והוא שיחזר אותו במהלך כל חייו .
שמעון והשנאה הלכו יחד יד ביד מבלי שהבין מדוע הוא שונא כל כך.
לוי הספקן עם הכן ולא הבין שלעשות שינוי זה בידים שלו. ואז בחר בתקווה.
ויהודה שנולד בהודייה מראה לנו כיצד חי אדם שהדפוס העיקרי בחייו, הינו הודייה.

“עד שלא תהפוך את תת המודע שלך למודע, הוא ינהל את חייך ואתה תקרא לזה גורל.” קארל יונג.

תודה, הללויה!

מאמרים נוספים



שינוי גודל גופנים