אהבת אמת

יש מאתנו שעדין מכורים לאשליה… אקס מיתולוגי, פנטזיית ילדות או סתם “בלתי מושג” כזה או אחר. אבל ברגע שמסכימים לשחרר את האשליה, להתמסר לדבר האמיתי. לעצמנו. הו אז מתגלה עוצמתה של האהבה שקטה, כזו שרגע רגע משקפת בעיינים את האהבה שאנחנו רוחשים לעצמנו. קבלה ללא תנאים, חמלה נטולת סייגים. אהבת אמת אני קוראת לה.

שנים האמנתי שאהבה היא שורפת, כואבת, מדממת… שנים הייתי כרוכה אחר הבלתי מושג, מרדף אינסופי אחר משהו שלא קיים… מרדף מלא ריגושים ואשליות, פאטה מורגנה במדבר הצחיח.

שנים לקח לי לחקור ולפענח את מהות הדיסאוננס האנושי המתקיים בכולנו: רצון בזוגיות טובה, מחד, זוגיות שהיא מפתחת ומעצימה, הדדית ומפרה. אך מנגד, מכורים לעקצוצי הריגוש והדרמה, שם אנחנו מרגישים את החיים רוטטים בתוכנו…
ברבות השנים פיתחתי את גישת המטאיזם וחקרתי באופן עמוק את המכניקה של האהבה. למדתי כי זוגיות איכותית מתבססת על ההבנה כי בן או בת הזוג שלנו אינם אלא שיקוף שלנו. אין סיר ואין מכסה, אין חצי אחר שישלים אותנו, כי אם הבנה אמיתית שהשלם הוא אנחנו. זו הייתה תחילתה של הארה גדולה שלא מפסיקה להשתבח ולהתעצם עד עצם הרגע הזה….

הויתור על ציפייה להזנה חיצונית, כמוה על חיפוש אהבה "בחוץ”, גם לא אצל בן או בת זוגנו, היא השלה הראשון בדרך לגילויי אהבה עצמית, אהבה אשר מקורה בתוכנו. שכן אף אחד לא יכול להטעין אותנו באישורים או קבלה, לולא נלמד לאשר ולקבל תחילה את עצמנו.

אהבת אמת, לתפישתנו, מקורה בהתאחדות שלנו עם עצמנו. לא נולד האחר, לא משנה כמה קרוב או אהוב, שיוכל לספק את תחושת האחדות כמו שנוכל לחוש באיחוד עם עצמנו.

ככל שנלמד לאהוב ולקבל את עצמנו, על מכלול פגמינו וחסרונותינו – נוכל בהתאמה לאהוב את האחר, ולזכות לאהבה כהשתקפות ישירה, מראה או הולגרמה.

יש מאתנו שעדין מכורים לאשליה… אקס מיתולוגי, פנטזיית ילדות או סתם “בלתי מושג”. אבל ביום שמסכימים לשחרר את האשליה, להתמסר לדבר האמיתי. לעצמנו. הו אז מתגלה עוצמתה של האהבה שקטה, כזו שרגע רגע משקפת בעינים את האהבה שאנחנו רוחשים לעצמנו. קבלה ללא תנאים, חמלה נטולת סייגים. אהבת אמת אני קוראת לה.

עשרת הדברות לאהבת אמת – לחצו כאן להורדת המדריך במתנה!

שלכם באהבת אמת, פריידי

גודל האהבה/ לי עברון

לֹא טוֹב שֶׁתִּהְיֶה הָאַהֲבָה
גְּדוֹלָה מֵהַחַיִּים
עֲדִיפָה אַהֲבָה בְּגֹדֶל הַחַיִּים
שֶׁכְּשֶׁיִּתְנַשְּׁקוּ הָאַהֲבָה וְהַחַיִּים
אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יִצְטָרֵךְ לְהִתְכּוֹפֵף מְאֹד
עֲדִיפָה אַהֲבָה גְּמִישָׁה,שֶׂמִּתְנַשֶּׁמֶת, מִתְרַחֶבֶת, מִתְכַּוֶּצֶת
עִם הַחַיִּים,
אַהֲבָה שֶׁיּוֹדַעַת לְהִכָּנֵס דֶּרֶךְ סֶדֶק
כְּשֶׁהַדֶּלֶת סְגוּרָה,אוֹ לִרְבֹּץ עַל הַמִּפְתָּן בְּשֶׁקֶט
בִּידִיעָה שֶׁהַדֶּלֶת אָכֵן תִּפָּתַח,
אַהֲבָה שֶׁמַּיִם רַבִּים לֹא יְכַבּוּ
כִּי הִיא עַצְמָהּ מַיִם
מַיִם חַיִּים