מחקר "זה לא נס זו מתודולוגיה" הוא הבייבי החדש שלי. במחקר בחרתי להתחקות אחר הדרך בה א.נשים ממרחב מודעות עוברים בדרכם לייצר את "גן העדן" האישי שלהם. אני צועדת עם אותם התלמידים והתלמידות ומראיינת אותם לאורך המסע שעוברים, עם כניסתם לקורס הכ"ח ובהמשך בכל מספר חודשים אנו נפגשים ועוצרים לשיחה אישית, מתרגמים יחד למילים אותם רטטים עמוקים, חוויות שזכורות להם עמוק בתאים. כל זה כדי להביא ידע חדש לעולם- לאפשר לכל אדם לקבל כלים לייצר לעצמו חיים ממלאים יותר.המחקר מתנהל בשיתוף פעולה עם האקדמיה ומקפיד על חוקי האתיקה האוניברסיטאים, ולכן לא אחשוף כאן אף אחד או אחת מהמרואיינים. אלא רק תובנות מהדרך, אוצרות שחשוב לי למרקר ולזכור, לשתף איתכם באהבה.
אחד הדברים שהבנתי על עצמי במרחב, שלאורך הדרך המקצועית והאישית שלי צברתי ידע אדיר. אני אם לארבעה בנים, נשואה לאיש שלי, עו"ס מ.א קלינית, פסיכותרפיסטית פסיכואנליטית, מטפלת בשיטת המטאיזם וכעת נמצאת עם משפחתי בשליחות בארה"ב. ולמרות כל התארים הפורמאלים והלא פורמאלים הללו בבואי למרחב הרגשתי שמרוב "עושר" אני מתקשה לעכל את כל הטוב שנפל בחלקי. הרגשתי רוויה אך לא מלאה. בחכמת הבדיעבד אני מבינה כיום שבכדי להצליח להתמלא הייתי צריכה קודם כל לאפשר ללירז העשירה להתפרק מנכסיה ולהביא את לירז הגולמית לזירת החוויה. הכלי הראשון והמשמעותי שעזר לי היה רגע לעצור את המרוץ, לקחת מרחב נשימה, לעצור ולהתבונן, להיות נוכחת בחוויה ולתת לה מקום. כדי ליצור שינוי נדרשתי תחילה לשים על "הולד" את מי שאני, לוותר על האגו והידיעה ולסמוך על הפרוסס. כך קרה גם לגלית (שם בדוי) שלא יכולתי שלא להתרגש מהסיפור שלה. גלית נשואה ואמא לשלושה, מתכנתת בהייטק, אישה מבריקה ומאד מצליחה, בעברה התמודדה עם סרטן השד ונרפאה וכיום שוב מתנקה מגרורות בכבד. אחת ההבנות המשמעותיות שקלטה במסע שלה במרחב הכ"ח, שאין לה צורך עוד להיות חולה בכדי לקבל תמיכה. בזכות המחלה "היה לה תירוץ" לעצור הכל, ולהתחיל לטפל בעצמה: לשנות תזונה, להוסיף ספורט,זמן למדיטציות ועבודה פנימית. הכל מחובר היא אמרה, ואני הרגשתי איך התודעה שלה וגופה ניזונים "בחומרים טובים" בזכות התהליך הרוחני שהיא עוברת כעת. לא עוד מעמיסה על עצמה פחדים וחששות מיותרים בצורת "מה יגידו" ודומיהם, ולומדת לראות את עצמה בעינים גבוהות ומיטיבות. אם פעם היתה עסוקה בלהוריד ציפיות או להאמין שלא מגיע לה, עכשיו היא לומדת להטיל ספק באמונות הישנות, ולסגל לעצמה תפיסת חיים חדשה על פיה היא ראויה לטוב ביותר. בשיטת המטאיזם, אנחנו מרבים להתבונן על הגוף ולפענח את המשמעות הרוחנית מעבר לכל איבר, או מחלה. הכבד בגופינו, לדוגמה, לוקח חלק בחילוף החומרים ותפקידו בין השאר הוא לנטרל רעלים ולייצר כימיקלים המסייעים לעיכול. כך שהגרורות הסרטניות בכבד של גלית יכולות להעיד על החרדות, הרעלים והעומסים ששנים ספגה לתוכה והכבידו מבפנים, ועכשיו, כשהיא בעיצומו של מסע התפתחות והחזרת הכח פנימה לעצמה, היא עסוקה בסינון ואוורר הרעלים למען התנקות וצמיחה. ההתמודדויות הללו פתחו לה את הדלת לעצמה.
כל אחד מאיתנו יכול למצוא את עצמו בסיפור שלי, של גלית. הנס מתחיל בבחירה שלנו לעצור. להתבונן. להרגיש את כל מה שמבקש מקום. הנס הוא לא קסם, הוא לקחת אחריות ולבחור לראות גם את הלא נעים והלא מודע. ופתאום, להבחין בעוד קצת אור שניבט מבעד לחושך המלחמה (למשל) הקשה שלנו היום. "זה לא נס זו מתודולוגיה", לכל אחד, לכל אחת