מאי 2018 פרסום בפייסבוק משך את תשומת לבי  והגעתי לאירוע "לצאת מהמטריקס" עם אחותי. באותו הזמן הייתי בתקופה קשה בחיי, תקופה שהזוגיות שלי במשבר גדול ואני מצויה בחוסר וודאות מה יעלה בגורל נישואיי. חודשים מספר לפני כן נתתי לבעלי אולטימטום, אמרתי לו שאני לא יכולה להמשיך כך ועלינו ללכת ליעוץ. בעלי הפתיע אותי בתשובתו ואמר שאינו יודע מה רוצה לעשות וצריך לחשוב על זה. אני כבר הייתי אחרי שני קורסים אינטרנטיים, שהבטיחו שאם אתנהל בצורה מסוימת ואשתנה, דברים ישתנו בבית. דבר בזכותם לא השתנה, נותרתי לבד בנישואין הללו. כשהגעתי למטריקס אני זוכרת שעפתי, mind blowing, כל דבר שנאמר שם נגע בנימי נשמתי. הרגשתי שהגעתי למקום שמבין אותי, ואני רוצה ללמוד כל מה שיש לו להציע, בחרתי לבלוע את הגלולה האדומה. בראש ובראשונה רציתי להבין אם באמת עלי להיפרד מבעלי או שניתן להציל את הקשר. חשבתי על ילדיי הקטנים, אביתר אז בן 7 ואמיתי בן 5.5 שנים. זוכרת ששאלתי את פריידי מרגלית, מייסדת התפישה, אי שם בסמינר למשוך בחוטים, "אם אין לבן זוג אחריות על מה שקורה לילד"?, לא אהבתי את התשובה אך הבנתי שיש בכוחי לשנות את המצב {אז בני, אמיתי, כבר אחרי שלושה ניתוחי אוזניים ועם טיקים בפנים ובגוף}. כבר במשיכת החוט הראשונה הטיקים של אמיתי בפנים נעלמו! המשכתי לשנה א' – מרחב הכ"ח עם מאיה ורדימון, מתוך כוונה להציל את נישואיי או כדי להיות שלמה עם גירושיי, וידעתי שגם בריאותו של אמיתי תהווה פרמטר להתקדמותי.

כל תדר העמיק את היכרותי עם עצמי וכל מדיטציה חיברה אותי למקור יותר ויותר. "ביקור בית" קראתי לזה. קשה לי לעזוב את המימדים האסטרליים ולחזור לכאן. אך אין מנוס מלהתמודד, בחרתי להגיע לחיים ולהרגיש את כל מנעד הרגשות.  וכך, קליפה אחר קליפה הסרתי ונכנסתי עוד ועוד פנימה למעמקי נשמתי. מבינה שעם כל הרצון בנישואים שזכיתי בהם בגיל מאוחר והייתי בטוחה שהם לעולם ועד, התבדיתי ועכשיו מבוהלת מזה שאחזור להיות לבד אך הפעם פלוס שני ילדים. עד גיל 38 הייתי לבד, מוצלחת, בחורה עצמאית שיכולה לעשות הכל לבד. גיבורת על – זה הרווח שקיבלתי מזה. ומבינה שגם בנישואיי לא ויתרתי על הרווח הזה. הבנתי שבמהלך ה"דרך המשפחתית" של אימהות וזוגיות, הפסקתי לאהוב את עצמי, ויתרתי על עצמי לטובת המשפחה, ובמרחב הכ"ח למדתי להתחבר שוב לילדה הפנימית, לאהוב ולהרגיע אותה.
במהלך הדרך הבנתי שזה סופי ופנינו לגירושין, זה סוף סוף הוכרע. ההבנה הגבוהה שזו אני שבוחרת להיפרד מחיים "כאילו" זוגיים, בהם ה"לבד" מככב מכל עבר, לא מקלה על כאב הדחייה ואבל הפרידה. ידעתי שפנינו לגירושין מגן עדן, ואכן כל תהליך הפרידה הלך יד ביד עם התהליכים במרחב. הלימה מסונכרנת כל כך בין התדרים הנלמדים במרחב מנהיגות – שנה שניה, ובין המתרחש במציאות ההולוגרפית שלי. תהליך אבל של ממש וצמיחה, כמו עוף חול, מתוכו. אני מגלה שאני מתפתחת מתוך סבל ומשברים מאלצים אותי לגדול, ואני בוחרת לוותר גם על ההתניה הזו. אני חווה כל קידוד בחדר כושר לתודעה בכאבי ראש, קסדה שלא מרפה. עד שאני לומדת לשחרר את הספק להתמסר ולהאמין.

לומדת כל כך הרבה שבזכות אנשים אנו מתפתחים ושהחיכוך איתם גורם לנו לגדול וזאת התרחבות שמביאה לצמיחה. לומדת לא להיות תלויה באחרים כדי להגיע לאושר שלי. לומדת ליצור לעצמי את המרחב שלי, וכן, זה דורש סבלנות (שאין לי, וגם על זה עובדת). לומדת שכשאני לא באחדות אני בדחיה.
לומדת שיש לשים גבול לתודעה שלנו – קודם כל צופה ואז קובעת מה מתאים לי. מסכימה לחקור כל דבר ולבחון אותו בכל נקודת מבט כדי להבינו יותר, וההבנה מגיעה כשמגיעה הסכמה לעכל את מה שאני רואה. אני חושבת שתדר גמישות היה לי הכי קשה ליישום וקליטה. שחררתי קנטרנות, ביקורת, ובעבודה מתמשכת גם קורבנות.

למחרת סופ"ש מנהיגות התחלתי לארוז ועברתי מביתנו המשותף. המעבר עבר בשלום, הילדים הסתגלו מהר ובעלי לשעבר ואני מסתדרים נהדר.

במסלול מטפלים כל פרוטוקול טיפולי בו למדנו לטפל, התנסיתי בו תחילה. וכך התקדמנו פרוטוקול אחר פרוטוקול. צריבת מנגנוני נטישה ודחיה היה הפרוטוקול המאתגר מכולם, תהליך בן שלושה חודשים המציף את כל המנגנון הנצרב בהשתקפות ההולוגרפית של חיינו. אצלי זה התבטא בעיקר מול בני אביתר. מה שאילץ אותי רגע רגע לעבוד ולהתמיר.

בפרוטוקול עצם – הבנתי שהסחבת עם חתימה על הסכם הגירושין הוא חור גדול שעליי לסתום (למרות שבעלי לשעבר ואני בטוב והכל זורם). מרגע שהבנתי זאת ועשיתי בחירה, לקחה שעה קלה עד שהנוסח הסופי היה מוסכם ומסוכם. אני אשרתי, חתמתי והעברתי לבעלי לשעבר.

בסיום פרוטוקול אינטגרציה – בעלי לשעבר חתם סוף סוף על ההסכם.

בקיץ האחרון התפטרתי מעבודתי בעשור האחרון, בכוונה להתמסר לקליניקה ולעולם הטיפול.

למדתי שאני יוצרת את המציאות שלי. שהכל בתוכי וביכולתי לתקן את מה שקלקלתי. למדתי לחקור את התודעה שלי ולהתמסר לתהליך שמוביל להבנה עמוקה של הדפוסים והמנגנונים שניהלו את חיי וריפוי שלהם.
כל אלו יעזרו לי להיות מטפלת שתעביר את הידע והכלים האדירים הללו למטופליה.

ואם עוד היה לכם תהיות או ספק לגבי אמיתי, בני, ברוך השם, היום הוא בריא, בלי טיקים ובלי בעיות אוזניים! ה ל ל ו י ה!

חלק שני: הומאופתיה בראי המטאיזם

הומיאופתיה מטאיזם
עקרון ה'דומה בדומה מרפא' – חוק זה פועל בצורה בה הטיפול בסימפטום דומה בהרכבו לסימפטום בוא אנו מבקשים לטפל. בסיסה של הומאופתיה קלאסית היא ההבנה כי האדם בריא מיסודו ומחלה מסמלת יציאה מאיזון המתבטאת בסימפטומים פיזיים ורגשיים. הומאופתיה קלאסית מכוונת לחיזוק אותו יסוד בריא. הומאופתיה ("הומאו"- דומה, "פתיה"- סבל) מרפאת מחלות באמצעות חומרים המסוגלים לעורר אותן מחלות עצמן באנשים בריאים. אותם חומרים "מעוררי מחלה" ניתנים במינונים זעירים, הממריצים את כוח הריפוי הטבעי לרפא את המחלה.
נותנים תרופה שהיא באותו התדר של המחלה כדי לרפא אותה לפי חוק המשיכה.
"דומה מושך דומה", חוק המשיכה. הוא ביטוי המתאר את אחת הדרכים בהן אנרגיות פועלות ביקום, בין אם אלו אנרגיות של אדם, מקום, אירוע או דבר אחר. אנרגיות נמשכות זו לזו, כאשר יש להן מאפיינים בעלי תדר או הדהוד דומה. אנחנו מגנט רב עוצמה.
ברמה התיאורטית או האנרגטית ניתן לומר כי כולנו מקושרים באופן זה או אחר על ידי רשת קוסמית של אנרגיה אלקטרומגנטית, יתרה מזאת, לא רק שאנו מקושרים אלא קיימת השפעה קבועה והדדית בינינו לבין כל הסובב אותנו.
כך תפישת המטאיזם רואה במציאות המטופל את ההשתקפות המדויקת של נבכי התודעה שלו ועולם התוכן הפנימי שלו, כי ברובד הלא מודע אנו ממגנטים אנשים שיביאו לנו שיקופים על מצבינו. אין כלום בחוץ!
עקרון הסימלריות- לכל אורגניזם ישנה הכנה הומאופתית (רמדי) אחת שהאנרגיה שלה היא הסימילרית ביותר לאנרגיה שלו ושבכוחה להביאו לריפוי מלא. הסימילריות תתבטא ברבדים השונים הכוללים את הפן הפיזי, הנפשי והמנטלי.
ההומאופת הקלאסי משתמש בתרופה יחידה בכל טיפול, זו המתאימה ביותר למכלול הסימפטומים האינדיבידואליים של המטופל בזמן הטיפול. בטיפול המטאיסטי המטפל והמטופל חוקרים את התודעה של המטופל כדי לזהות דפוסים, מנגנונים הקיימים במטופל. וכן בדיקתם בכל הרבדים, פיזי, נפשי, מנטלי ועל ציר הזמן לאורך כל חייו. הטיפול יעשה באמצעות גל גמא דרך הפרוטוקול המתאים ביותר למטופל בנק' זמן זו.
גל גמא- גל מוח מהיר ונפיץ שהמטפל יודע להפעילו ולהטעינו בפקודה הרלוונטית לריפוי מהיר ועמוק.
עקרון המנה המזערית- הרמדי ההומאופתית הינה אותו חומר שיצר את הסימפטומים אצל אדם בריא לאחר ניעור ודילול, כשמעלימים לגמרי את החומר המקורי והפעיל. מה שנותר זו הכנה הומאופתית מדוללת ומנוערת. הכנה זו הינה בעלת כוח ריפוי, המוגבר עשרות מונים מכוח הריפוי של החומר המקורי.
כמות הרמדי בה נשתמש היא מינמלית, יחסית לרפואה המערבית. זאת על מנת לאפשר לרמדי לגרות את הריפוי הטבעי של הגוף ולאפשר ריפוי מלא. בשל כך הומאופתיה קלאסית גם נטולת תופעות לוואי. בטיפול המטאיסטי אנו לא נעמיס על המטופל פרוטוקולים. על המטפל לבחון לפי מצב המטופל אם כשיר לקבל פרוטוקול ואם כן לדייק איזה פרוטוקול המתאים ביותר בנקודת זמן זו.
הטיפול המטאיסטי נטול תופעות לוואי ואינו יכול לגרום לנזק.
הטיפול האינדיבידואלי-
הומאופתיה קלאסית מתייחסת לכל אדם כאינדיבידואל. לכן, אין שני מקרים דומים, על אף שהסימפטומים יכולים להצביע על מחלה זהה הטיפול בה יכול להיות שונה.
כלומר, הטיפול ההומאופתי מתמקד באדם ולא במחלה. ייתכן מצב שבו עשרה חולים סובלים מאותה מחלה מאובחנת וכל אחד מהם יקבל טיפול שונה ואינדיבידואלי, על סמך תמונת הסימפטומים המיוחדת לו: סוג הכאב, מיקומו המדויק, מה מחמיר ומה מיטיב את הכאב, רגישות כללית של המטופל למזג אוויר, חום וקור, התייחסותו לחיים באופן כללי וכן הלאה. המטופל יקבל פרוטוקול המתאים לו לאחר חקירה מקיפה והבנה מה צריך ל"תקן" אצלו.
הכוח החיוני- ההומאופתיה מבוססת על ההכרה בקיומו של כוח פנימי וחיוני אצל כל אחד מאתנו, שמטרתו לשמור על איזון והרמוניה במינימום נזק לגוף, בכל מצב נתון. הטיפול ההומאופתי נועד לחזק ולעורר את הכוח הזה, על מנת שיצליח להתמודד עם תחלואים שונים בהם נתקל האדם במהלך חייו. ניתן לקרוא לזה גם חיזוק המערכת החיסונית.
רמדי= תיקון. לאחר לקיחת הרמדי, המטופל צריך לנהל מעקב אחרי תחושותיו הפיזיים והרגשיים ולדווח עליהם בפגישת המעקב. מה שהופך אותו לשותף פעיל בתהליך. בטיפול המטאיסטי יש שאיפה להחזיר את הגוף לשווי המשקל =הומיאוסטזיס.
ל"תקן" את מה שהתקלקל.
השיטה טוענת שלכל אדם יש את הכוח לתקן את מה שקלקל. מי שהרס הוא זה שיכול לתקן. המטופל הוא המטפל הטוב ביותר עבור עצמו. המטופל לוקח אחריות על חייו ומקבל כלים שיעזרו לו לנהל את חייו בצורה האופטימלית. הוא לוקח חלק פעיל בריפוי העצמי שלו דרך חדוות החקירה.
לאחר טיפול בגל גמא המטופל מקבל קובץ הנחיות מקצועי ומסודר להמשך עבודה עצמאית.
מהות הטיפול: טיפול הוליסטי במכלול הסימפטומים: התאמת הטיפול ההומאופתי למטופל נעשית לא רק על פי אבחנה רפואית בלבד, אלא על פי התייחסות למכלול הסימפטומים האינדיבידואליים שלו. בשל הצורך לקבל פרטים רבים, נמשך הראיון הראשון בסביבות שעתיים וחצי, תלוי בסוג הבעיה וגיל המטופל.
הומאופתיה קלאסית דוגלת באפיון מלא של כל אדם המגיע לטיפול הומאופתי. בשל כך על ההומאופת לבדוק את כל מערכות הגוף, לברר ולחקור את היבטיו של כל סימפטום אותו מציג המטופל. תשאול מקיף מ"עוברות" הכולל גם תשאול על המזון שאוהב או שונא לאכול, על הסביבה בה גדל, אורח חיים וחינוך שקבל, איך מתנהג במצבים מסוימים וכו'. זהו למעשה התשאול ההומאופתי.
לאחר שהתקבל כל המידע הרלוונטי מתאים ההומאופת את הרמדי המתאימה למטופל. בטיפול המטאיסטי אנו לא עוסקים בריפוי הגוף אלא בריפוי המנגנון התודעתי שיצר את המחלה. כל כאב או מחלה בגוף מושפעים מתפישתנו את המציאות ומהפירוש שאנו נותנים לה. התשאול מתחיל מהסיבה שבגינה הגיע המטופל ולמה דווקא בנקודת זמן זו. וממשיך בתשאול מקיף מזמן ה"עוברות". הטיפול מורכב ממספר פגישות ממוקדות מטרה. משך כל טיפול כשעה וחצי.

מעקב ומשך הטיפול- לאחר שהמטופל נטל את הרמדי, ההומאופת ישוחח עם המטופל פעמים נוספות על מנת לעקוב ולבדוק את התנהלות התהליך הטיפולי. מעקבים אלה חשובים והכרחיים ביותר.
משך הטיפול ההומאופתי זהה לאחד העקרונות החשובים ביותר בהומאופתיה קלאסית – עקרון האינדיבידואל. לפיכך, משך התהליך קשור בגורמים רבים, ביניהם גיל המטופל והתלונה בגינה הגיע. כמה זמן סובל ממנה, האם נוטל תרופות בגללה ובמשך כמה זמן וכו'. בדר"כ הטיפולי המשך יהיו קצרים מהטיפול הראשון וימשכו כשעה. הטיפולים באורך שעה וחצי כל אחד. בדר"כ יהיה צורך ב6-8 מפגשים שיערכו פעם בחודש.
משך הטיפול נקבע לפי מצב התקדמותו של המטופל.
במחלות כרוניות קשות בהן המטופל זקוק לתמיכה אינטנסיבית יותר נפגוש אותו בתכיפות של פעם בשבועיים והוא יצטרף יותר מ8 טיפולים.

כוון הריפוי- ככל שמחלה מתקדמת, הסימפטומים עוברים מאיברים חשובים פחות (כמו העור) לאיברים חשובים יותר (כמו מערכת הנשימה, הלב, הכבד ועוד). בתהליך הריפוי ישנה חזרה הפוכה של הסימפטומים. עד להעלמות כל הסימפטומים והבראה שלמה.
הטיפול משפיע גם על דברים שהמטופל בכלל לא ציין שסובל מהם או שהם מפריעים לו ובדיעבד ישים לב שגם הם נפתרו על הדרך. במטאיזם אנו לא מטפלים במחלה אלא במנגנון שיצר אותה. הטיפול אמנם ממוקד מטרה אך משפיע גם על דברים שהמטופל בכלל לא ציין שסובל מהם או שמפריעים לו ובדיעבד ישים לב שגם הם נפתרו על הדרך.

אימות התרופות- אישור תרופה הומאופתית נעשה לאחר ניסוי באנשים בריאים ורישום מלא של כל הסימפטומים שעורר בהם השימוש ברמדי. עקרון זה חוזר לרעיון הבסיסי שלפיו "דומה בדומה מרפא". אם רמדי מסוימת גורמת לסימפטומים מסוימים אצל אנשים בריאים, הרי שלאחר דילול וניעור היא תתאים לטפל בחולה בעל אותם סימפטומים.

גלית ג'רבי הוורדי