את תפישת המטאיזם פגשתי לגמרי (לא) במקרה. כל חיי הייתי חוקרת תודעה. למדתי תואר ראשון בביולוגיה ופילוסופיה עם התמקדות באבולוציה מולקולרית (גנטיקה מערכתית) ואת עבודת הגמר עשיתי על האבולוציה של התודעה דרך תרבות המוסיקה. בתואר השני במדעי הקוגניציה באוניברסיטה העיברית, כתבתי עבודת תיזה בנושא ״תפקידה של המוסיקה בשינוי מצבי תודעה״. תמיד חייתי בידיעה שדרך המודעות ניתן לשנות תהליכים גופניים, ככל שלמדתי והתפתחתי העמקתי את ההבנה שלי בנושא הידיעה הזו התגברה. את המטאיזם פגשתי בתוך טקס של עבודה רוחנית, בהפסקה ניגשה אליי חברה שהוזמנה על ידי פריידי לסמינר ״למשוך בחוטים״, היא הראתה לי איך היא עשתה ״מודל יהלום״ בנושא הבעיה הרפואית שהיא סבלה ממנה באותה תקופה. וזו הייתה כמו ״התאהבות ממבט ראשון״, משהו הקליק שם ברמה מאוד עמוקה. ״מצאתי את הדבר שחיפשתי אותו כל השנים״, חשבתי לעצמי! אני שכבר שנים סבלתי מ״מחלה גנטית חשוכת מרפא״, שהתגלתה לפני 4 שנים כאשר כמעט איבדתי את חיי מספר פעמים מאיבוד דם מאסיבי. בין מציאת גידולים בכל איברי גופי הפנימיים ובין הכאבים ובין לראות את אוזלת היד של המערכת הרפואית, חייתי בין חיים של ״נכה שחיה על קצבה״, לבין מרפאית שלומדת לרפא את עצמה ואחרים, שכן במסעותיי ביערות האמזונס בברזיל בדרך ניסית גם היא גיליתי את נפלאות ה״ריקול הילינג״ (אליה אתייחס בהמשך) שמאוד עזרה לי להתחקות אחר השורשים התת מודעים של המחלה שעדיין הייתה חלק מזהותי.
אפשר להגיד שאת השעורים שלי לקבל לתוכי את האחראיות המעמיקה הזאת על החיים מעבר לסיפורים שפגשתי במטאיזם התחילה כבר במסע באמזונס. שם כבר יצא לי להתחיל לחקור לעומק את המנגנונים הרגשיים של המחלה, באמצעות לואיס, אורח ספרדי שהיה שם בכפר באמזונס שטיפל בי , שם כבר נפלו  אסימונים על כמה שהתכנות שמגיע מהילדות, מנהל את חיי, וביטוייו הגידוליים בגופי.

כללי המשחק השתנו כאשר באוגוסט 2017 לקיתי בדום לב מלא, הלב שלי עצר מלכת. מזל שבאותו רגע בדיוק הגעתי לביתה של חברה. התעוררתי אחרי שבוע בבית חולים. היה נדמה שהלב שלי היה צריך הפעלה מחדש, אתחול ושידרוג מערכתי על מנת להתאים את עצמו להלך הרוח החדש. ראיתי בדום לב הזה נקודת מפנה, כך שלא מפתיע שדי מיד לאחריו, פגשתי במרחב מודעות.  היתי מוכנה.

 

כאשר פגשתי לראשונה את ״מודל יהלום״, החלטתי ישר לעשות אחד משלי ולהבין יותר לעומק את הפער הלא מודע בין זהותי הבריאה לזו החולה. ראיתי שם שיקוף, ״רטט״ חזק מאוד, כמו ״שקר לבן״, שהיווה הבסיס שעליו ישב כל המבנה המפואר של המחלה הגנטית אותה אני זוכה לסיים לרפא ממש ברגעים אלו. בהיותי אשת מעשה, ישר כתבתי לפריידי דרך האתר על הגילוי שלי, ושאני מעוניינת ללמוד ״מסלול מטפלים״ במרחב מודעות כי אני מאמינה שמצאתי את הדרך להעמיק את הריפוי שלי בעולם. ללא דיחוי קיבלתי מפריידי הזמנה רשמית להגיע ל״לצאת מהמטריקס״. כשהגעתי לשם חוויתי עומק ויכולת לחדור את המעטפת הקשיחה שלי ישר ללב הרגש הפועם של הכאב שחייתי באותה תקופה. כשנשארתי אחרי המפגש לשאלות והעליתי את הנושא, אני זוכרת ששרתי את השיר שלי ״רפואת הנשמה״ השיר שהיווה מבחינתי את הבשורה של הריפוי המלא טרם גילוי ומתן שם כותרת למחלה. מיד קבעתי סשן טיפולי אצל נורית ובאותו ערב כבר התייצבתי במפגש מבוא לשנה ראשונה – מרחב הכ״ח, ומשם המסלול היה אל-חזור. המפגש עם תדרי האור וחדרי החושך של ליבי, ההיפרדות מהסיפורים וההליכה בדרך האמת של הנשמה הפכו ללחם חוקי. כל שבוע הייתי נדהמת מהעוצמות, חוקרת מעמיקה, מתנגדת, כואבת וחייה את הריפוי שזה מביא לחיי מרגע לרגע. כל כך הרבה שערים נפתחו בפניי כל כך הרבה עומק, שלא יכולתי להפסיק להיות בהודיה להתפתחות המטאורית שחוויתי. יצאתי ממרחב הכ״ח ישר אל מרחב מנהיגות שהיה משנה חיים ועזר לי להגיע לתובנות עומק חדשות בשיאם. כל שיעור פתח בפניי עולם מלא של מנהיגות עצמית, העושר והעומק של השפה המטאיסטית חלחל בתוכי עוד ועוד. וכעבור חודשיים מצאתי את עצמי בהרשמה למסלול מטפלים, אליו ייחלתי וחיכיתי כל כך.  זו היתה הפעם הראשונה של המסלול במכללת רידמן, ואני טורחת לציין את זה, כי בדיוק הייתי לאחר נסיונות רבים ולא מוצלחים לרתום את מחלקת השיקום של ביטוח לאומי לכיוון התמיכה ביצירה המוסיקלית שלי, ומסלול מטפלים של ״מרחב מודעות״ במכללת רידמן, היה אופציה מושלמת. כבר במפגש המבוא אלימור ואני ראינו את החזון, שאכן מלגה כזאת מתקבלת ובקלות. כאשר הגשתי את החומרים לביטוח לאומי, ה״כן״ היה מיידי. הייתה זו קפיצת אמונה ענקית עבורי וחתיכת התמרה לעבור את הקורס המהפכני והמעמיק ביותר הקיים כיום לריפוי בכוח התודעה, והכל בתמיכה מלאה של המוסד לביטוח לאומי. הללויה!
במהלך השנה המכוננת, זכיתי להיות בעצמי צינור לפרוטוקול טיפולי (בגלי גמא כמובן. חלק ממה שאנחנו לומדים זה להוריד בעצמנו פקוטוקולים) שתפקידו לטפל במחלות גנטיות. הפרוטוקול הגיע בעקבות תובנת ענק שהיתה לי, כשגיליתי בי מקום שמייצר מערכות יחסים דימיוניות, הנוגעות במציאות ברבדים מסויימים בלבד, שקר לבן שאני מספרת לעצמי ומייצרת לעצמי שוב ושוב מציאויות כאלו, בהן אני רק מדמיינת שאני במערכת יחסים זוגית, אך למען האמת הפן הפיסי הקרוב של הקשר אינו מתקיים. זהו מנגנון שורש שניתן לראות אותו גם בחקר השושלת שלי. אבל קבלו את הגאונות במיטבה: ההסבר הטכני של המחלה הגנטית שלי הוא שחסר לי גן, לגן קוראים TS טוברוס סקלרוזיס. אך מתוך לימודי גנטיקה ואבולוציה מולקולרית מעמיקים שב״מקרה״ עסקתי בהם בלימודיי האקדמאיים, מדובר בעצם במוטציה בגן שגורמת לכך שהגן מפסיק לעבוד, זאת אומרת הרצף שלו שאמור לקודד לחלבון שמנקה גידולים שנוצרים באופן סדיר בגוף כבר אינו מקודד לחלבון. ברמת הרטט, אני קוראת לזה ״רטט ריק״, ״שקר לבן״, ״גן שלא מקודד לחלבון נחוץ״, חלק ממנגנון שאינו מאפשר קרבה ביני לבין עצמי ומכאן ביני לבין אדם אחר, והטריגר, או הצורך שהביא אותי להורדת פרוטוקול טיפולי בעצמי, שכבר מייושם על עשרות מטופלים.

 

  1. ריקול הילינג VS מטאיזם

שיטת ריקול הילינג היא פרי פיתוח של ד״ר ז׳ילבר רנו (קנדה), על בסיס מוריו הגדולים ד״ר האמר הגרמני וד״ר סאבה הצרפתי. השיטה מבוססת על גילוי אישי של ד״ר האמר אשר לקה בסרטן האשכים לאחר חווית אובדן של בנו. כאשר בדק בבית החולים בו היה מאושפז מול מאושפזים אחרים בגין סרטן האשכים, גילה שלכולם היו חוויות אובדן כזה או אחר הקשורים לדור הבא. הוא היה רופא ופסיכולוג ולכן עשה חיבור מרתק והבין שסרטן באשכים מתפתח מתוך מקום רגשי מאוד קשה לעיכול שקשור ביצירת הדור הבא או תפקוד מיני. כשהוא הבין את זה, הוא שם לב שהסרטן שלו נעלם.
הוא התחיל לפתח תיאוריה ושיטת טיפול שלפיה לכל מחלה ישנם הקשרים לקונפליקטים רגשיים אשר מובילים ליצירתם וזאת לפי מחקרים מקיפים שהוא ושותפו ערכו בעשרות אם לא מאות בתי חולים. כך נבנה המסמך הידוע בשמו ״רפואה גרמנית חדשה״. בעצם הם מצאו קשר רציף בין סוג המחלה לבין הקונפליקטים הרגשיים שמובילים אליה.
יותר מכך הם פיתחו מערכת שלימה המאפשר לאתר את הקונפליקט הרגשי המקורי שיוצר את המחלה, שכן רוב המחלות נוצרות מתוך טריגר, כאשר הקונפליקט המקורי יושב בתקופת הילדות או אף על פני שושלת ועל פני אילן יוחסין שלם.
הריקול הילינג מאגד את הממצאים האלו לפי מספר נושאים:

  • סוג המחלה או האיבר והמשמעות הרגשית שלהם. הספר מהווה רשימה ענפה של מחלות ידועות ואיברים.
  • המחזוריות והסינכרוניות בתוך החיים בהם מתרחשים תרחישים המובילים ליצירת מחלות.
  • עומק השפעת תקופת הפרוייקט/מטרה על יצירת מחלות ופתרונן.
  • העבודה עם תקופת היציאה לעצמאות בחיים הבוגרים המשקפת את שנת הלידה (עוזר מאוד לנוכח חוסר מידע כלשהו על תקופת פרוייקט המטרה)
  • חקר מערכות יחסים/קשרים בין מחלות ילדים להוריהם/פרוש סמלים וחלומות.

 

בבסיס החשביה של הריקול הילינג נמצאית מחשבה יונגיאנית המדברת על התודעה האחת, והעובדה שתת המודע מנהל את חיינו עד לרגע שבה נהפוך מודעים אליו. לכן, ניתן ללמוד ממקרה אחד למשנהו, מחלומות, מסינכרונים מוזרים ומופלאים בהם מתרחשת יצירתה של מחלה וגם ריפויה.

קווי הדמיון והשוני בין הריקול הילינג למטאיזם:

 

שתי השיטות מתעסקות בעצם בדרכים בהם הלא מודע משפיע על יצירת מחלות, מחסומים ודברים שהיינו רוצים לשפר בחיים שלנו. לריקול הילינג יש נטייה לעסוק יותר במחלות גוף ופחות בהרגלים ודפוסים פסיכולוגיים למרות שלא גורף. הריקול הילינג, כשמו כן הוא עובד בשיטה מובנית בה לומדים להוביל את המטופל על פי החוקיות שמצאו החוקרים במחקרם, לדוגמא ישנם שיטות לגלות את הטריגר הראשוני על פי חלוקת התאריכים במספרים שלמים. החקירה המטאיסטית היא הרבה יותר פתוחה והיא לא עוסקת ספציפית במחלה ורואה בה סמפטום של רטט תודעתי שהאדם משדר.

לעיתים קרובות ההתרחשויות בזכרונם של מטופלים אכן מהווים טריגרים ליצירתם של מחלות והפרעות, אך הזכרונות האלו וה״סיפורים״, אינם התחנה הסופית מבחינת הטיפול המטאיסטי. אני מוצאת לנכון לשלב לא פעם ב"ריקול" כדי לקדם חקירה מטאיסטית. כיוון שבמטאיזם אנו כמובן גם עדים לסינכרוניות ומחזוריות בין ההתרחשויות להיווצרות מחלות או דפוסים. ולעיתים שאלות מנחות המכוונות לתזמונים מסויימים בחיים יכולים להביא ולשפוך אור על המצב הנוכחי. אני מוצאת את הידע הצבור בריקול הילינג בנוגע להעברה בינדורית, ומיקום האדם בעץ המשפחתי מרתק ומועיל מאוד, כמו כן הדגש על מידת ההשפעה של תקופת ״פרוייקט/מטרה״, ואף הידע שמדבר על השנה שבה האדם יוצא לעצמאות. זה ידע שקיים ברמת האינטואיציה גם בחקירה המטאיסטית, ולעיתים ניתן להיעזר בידע המובנה הזה בזהירות כדי כן לקדם חקירה. קווי דמיון נוספים שאני מוצאת זוהי תפישה שמחלות והפרעות בילדים אינם אלא תולדה של מצב הורי לא תקין, ועל כן, דרך הטיפול בהורים ניתן לטפל במחלות והפרעות התנהגות של ילדים.

במטאיזם אנו מלמדים את המטופל חקירה עצמית, מודלים, שיקופים ושימוש שותף בכלים מהתת מודע. בריקול הילינג אין דברים כאלו. במטאיזם אנו משתמשים במדיטציות חקירה, ובפרוטוקולים טיפוליים בגלי גמא, מערכת שלימה וחדשנית של ריפוי העובדת הרבה פעמים על ניקוי, ריפוי ושינוי של זכרונות, טראומה ועבודת עומק עם נתיבים נוירונליים במוח, שינוי של חוזים תודעתיים, קידודים גנטיים וצריבה שהיא שכתוב מחדש של מערכת הדפוסים המולדת שלנו. כל אלו אינם נכללים בעבודה של הריקול הילינג.
הריקול הילינג לא מתעסק ב״תורת ההתמרה״, לעיתים קרובות הריפוי מתרחש בקליניקה של ריקול רק מתוך המצב שבו האדם מזהה בעצם את הקונפליקט הרגשי שהוא או היא הדחיקו. לעיתים המטפל מעביר את המטופל תהליך של ביטוי רגשי לאותו במקרה כבר בתוך הסשן או שולח אותו עם שיעורי בית לעשות תהליך של סליחה.

 

מבחינתי ההבדל העיקרי בין השיטות הוא שריקול הילינג היא שיטה מאוד יעילה לאבחנה וטיפול של מקרים בקליניקה. אך מטאיזם היא הרבה מעבר לכך, היא דרך חיים, היא קהילה שמקיימת וחיה מודעות מעבר לשיעורי התדרים והמנהיגות וקורס המטפלים. מעבר לחדר הכושר והמפגשים הקהילתיים, זוהי שפה, זוהי התשוקה שלנו להתפתח, זה המקום הזה שבו אנו יכולים להאיר אחד לשני את הדרך ולקבל שגם המנהיגים שבינינו יכולים להיות בתדר ״אמה״. במטאיזם אני רואה הרבה יותר זיקה לרוחניות וגם למדעי המוח ו״גנטיקה תודעתית״ בעוד הריקול הילינג נשאר בתחום הפסיכולוגי והמחקרי רפואי. ללא ספק השילוב של הידע של שניהם נותנים לי אפשרות להגיע עם מטופלים שלי למקומות עמוקים יותר בצורה יעילה ומהירה יותר.

 

היום, שנתיים לאחר סיום ההסמכה, אני עדיין מעמיק.ה ולומד.ת מכל מטופל, וממליצ.ה מאוד ללמוד גם את ההשתלמות של פרוטוקולי ההשך הגאוניים שיצרו המטפלים, המנהיגים והמורים בדרך המטאיסטית. את הפרוטוקול שאני עצמי יצרתי, יישמתי בהצלחה על עצמי וגם על מספר רב של מטופלים וראיתי תוצאות מדהימות ומרהיבות. כמו כן העברתי את הידע של הפרוטוקול הלאה למספר מצומצם של מטפלים וגם הם מדווחים על הצלחה אדירה, ועל ההשפעה הרב דורית הלא טריויאלית של הפרוטוקול.

 

הללויה!

 

מוזמנים להכיר

בלה ליטמן